חיים נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפני בקשה לקבלת תשלום תכוף .

המבקשת ילידת 1971 ונפגעה בת.ד. מיום 5.2.10 עת איבדה שליטה על רכבה שהתהפך.

המבקשת טוענת כי נחבלה קשה בכתף שמאל ונגרם לה שבר בעצם הזנב.

המבקשת טוענת כי עובר לתאונה השתכרה כ-7000 ₪ לחודש כאשר הוצאות מחייתה כ-4000 ₪ בחודש.

התאונה היא תאונת עבודה שהוכרה ע"י המל"ל.

המשיבה הגישה תגובה במסגרתה היא מפנה לכך שלבקשה לא צורפו מסמכים נדרשים,לכך שלא הוקדם מכתב דרישה ולכך שכל הוצאות והפסדי המבקשת מכוסים במסגרת ע"י המל"ל שהכיר בתאונה כתאונת עבודה.

הבקשה שהוגשה חסרה ולאקונית,לא ברור מהי "חצי המשרה" אליה חזרה המבקשת,אין פרוט של תגמולי המל"ל ששולמו בפועל,אין תלושי שכר,אין ריכוז הכנסות על פי דיווח למל"ל,אין קבלות כלשהן,אין פירוט של הוצאות מיוחדות ולמעשה אין דבר מעבר לחומר רפואי.

צודקת המשיבה בכך שעל פי הוראות החוק חובה על המבקשת להציג דרישה למשיבה ואכן ללא דרישה אין פנייה לבית המשפט. לא רק זאת אלא שהדברים חמורים יותר,ניחא בקשה לקונית אבל היא גם לא נכונה,בבקשה נרשם במפורש שלא התקבלו תשלומים דחופים בגין התאונה ולא הוגשה בקשה קודמת לקבלת תשלום תכוף אלא שבקשה קודמת הוגשה ,נמחקה בהסכמה ועובר לבקשה זו כבר שולם סך 9000 ₪ בשני תשלומים קודמים בספטמבר ובדצמבר 2010,רק מטעם זה היה מקום לשקול ברצינות את דחיית הבקשה.

מהחומר הרפואי עולה כי העוררת סובלת מכאבים והגבלות בכתף שמאל עם עדות לשבר בשלבי החלמה בעצם הזנב כאשר עולה לכאורה כי מצבה השתפר וצפוי להשתפר לפחות על פי דעת רופאי ועדות המל"ל.

אלא שהסוגיה בשלב זה של הדיון איננה רפואית בעיקרה,עניין זה יבחן וידון בהמשך ניהול התיק.

בלשון פשוטה ופשטנית הסוגיה שצריכה להיבחן היא האם ללא התשלום התכוף תישאר המבקשת ללא אמצעי קיום או לא תוכל לקבל את הטיפול הרפואי והשיקום הנדרשים לה להקטנת הנזק ולבריאותה.

מדובר בעניין חשבונאי קרי בכספים ובראיות,בתחשיבים ובהערכות שתוצאתם תביא לביסוס מסקנה המצדיקה את הסטייה שבתשלום פיצוי טרם בירור התביעה לגופה קרי לכך שבאמצעי הקיום הנוכחים העומדים לרשות המבקשת היא איננה יכולה להתקיים וכי הוציאה בשל פציעתה הוצאות של ממש לצורך ריפוי ושיקום.

הנטל רובץ לפתחה של המבקשת ומשלא צורפה שום ראיה לעניין הפסדים,הוצאות רפואיות ובכלל,הכנסות,מקורות קיום אחרים,הכנסת הבעל (על פי המסמכים המבקשת נשואה)תגמולי מל"ל וכיו"ב קשה מאד לבסס בקשה כזו ולא די בכך שהמבקשת סובלת סבל גופני עקב פגיעתה בתאונה-על כך תפוצה ממילא בהמשך.

יש לזכור כי התאונה היא תאונת עבודה המוכרת ע"י המל"ל שגם אמור לשאת בהוצאות ובתוצאות של הפגיעה והמשיבה תפצה את המבקשת רק בגין אותו נזק שיוכח ואשר לא יכוסה על ידי תגמולי המל"ל. יש לזכור כי כבר שולם סך 9,000 ₪ בגין תשלומים תכופים ושכ"ט בגינם.

מנגד,מתוך החומר הרפואי עולה שהמבקשת איננה עובדת עוד במשרה מלאה,תלונותיה על כאבים ומגבלות יש בהן ממש-לפחות לכאורה,המבקשת לא סיפרה בבקשתה במה עסקה עובר לתאונה (ועד כדי כך הבקשה דלה) אך מתוך החומר ניתן ללמוד שניהלה משפחתון ונראה כי טיפול בילדים קטנים הוא משימה לא פשוטה במצבה של המבקשת כפי שהיה לפחות בעת שהתייצבה בפני ועדות המל"ל ומן הסתם כל אלו השליכו על הכנסות המבקשת.

משכך לא אדחה את הבקשה אך הסכום שיפסק יהיה מתון מאד.

הנני מחייב את המשיבה לשלם למבקשת תשלום תכוף בסך 3600 ₪ ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13%.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב תשע"א, 30 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: